מגמות עתידיות בהדברה ביולוגית משולבת

הדברה ביולוגיתההדברה הביולוגית המשולבת מהווה עדיין אחוז קטן מאוד מתוך סך כל הדברת המזיקים בחקלאות, וטמון בה פוטנציאל רב לצמיחה. שחר כרמי מצביע על דרכים אפשריות להרחבת השימוש בהדברה ביולוגית משולבת
ההדברה הביולוגית המשולבת נמצאת בחזית הטכנולוגיה החקלאית וזוכה להצלחות רבות בכל רחבי העולם, בעיקר בגידולים אינטנסיביים בחממות. יחד עם זאת, ההדברה הביולוגית המשולבת מהווה עדיין אחוז קטן מאוד מתוך סך כל הדברת המזיקים בחקלאות, וטמון בה פוטנציאל רב לצמיחה.

 

מנועי צמיחה בהדברה הביולוגית

במאמר זה ברצוני לגעת בנקודות המסמלות את המגמות העתידיות בתחום, אשר יביאו להערכתנו להרחבת מעגל המשתמשים בשיטה, והמשך מגמת הצמיחה של הדברה ביולוגית משולבת בעולם.

  1. שליטה של מספר חברות בינלאומיות – ישנן כיום חמש חברות בינלאומיות גדולות העוסקות בתחום ההדברה הביולוגית המשולבת ושולטות בכ-%80 מהשוק (קופרט, ביובסט, סינג'נטה ביוליין, ביו-בי, ואגרוביו). מלבד זאת במדינות רבות קיימות חברות מסחריות קטנות בתחום ההדברה הביולוגית, ואפילו ניתן למצוא ייצור עצמי של חרקים מועילים שמתבצע על ידי החקלאים, הרבה פעמים בתמיכה ממשלתית. ניתן לראות שבכל מדינה חדשה אליה נכנסות החברות הבינלאומיות, תוך זמן קצר הן משתלטות על השוק. העוצמה השיווקית והיכולת היצרנית שיש ברשותן לצד הניסיון והידע של אנשיהן מכריעים את הכף. כמעט כל אחד יכול, תוך השקעת מאמץ סביר לייצר כמויות קטנות של חרקים מועילים, אבל מעטים מסוגלים לייצר כמויות גדולות של מגוון חרקים מועילים בצורה מהימנה ויציבה. כמו כן נדרש ידע וניסיון רב ביישום ההדברה הביולוגית המשולבת. רק שילוב של ייצור המוני יציב וידע יישומי מביא לתוצאות טובות לטווח ארוך.
  2. מכירת פתרונות במקום מוצרים – פתרונות הם שילוב של מספר מוצרים עם ידע יישומי וליווי מקצועי המביא בסופו של דבר לתוצאה הרצויה )במקרה שלנו הורדת הנזק הנגרם ממזיקים מתחת לסף כלכלי(. כל החברות הגדולות בתחום ההדברה הביולוגית מציעות פתרונות ומנסות להימנע ככל האפשר ממכירת מוצרים. זוהי גישה שיווקית שחברות, בכל תחום כמעט, מנסות לאמץ בכדי לא להיכנס לתחרות על מחיר בלבד, אבל בתחום ההדברה הביולוגית היא כורח המציאות. לעתים רחוקות מאוד המוצרים הביולוגיים יעילים ביישום פשוט, בדומה ליישום של דשן או חומר הדברה כימי. מדובר ביצורים חיים בעלי רגישות רבה, המושפעים מתנאי הסביבה, מהצמח, מחומרים כימיים, מיצורים חיים אחרים ועוד. ללא ניטור קפדני ושילוב נכון של כל התנאים לא תתקבל בסופו של דבר התוצאה הרצויה. כמובן שההשקעה הנדרשת ליישום פיתרון טוב היא גבוהה ודורשת מחויבות הן מצד המוכר והן מצד הקונה. יחד עם זאת, בטווח הארוך, שני הצדדים יוצאים נשכרים מכיוון שהתוצאה היא הקובעת.
  3. חיבור בין הדברה ביולוגית לחקלאות בת קיימא – ההדברה הביולוגית המשולבת ידידותית לאדם ולסביבה, משמרת את החי, הצומח, המים והקרקע. היא מציעה פתרון ישים וכלכלי, וניתנת ליישום לטווח זמן בלתי מוגבל. אלו הם גם עקרונות היסוד של חקלאות בת קיימא, ואכן ניתן לראות שכל חברות ההדברה הביולוגית הבינלאומיות מקפידות להציג את עצמן כעוסקות בתחום. חיבור זה חשוב מכיוון שחקלאות בת קיימא היא המגמה הבולטת בחקלאות בעשור האחרון וזוכה לגיבוי מלא מצד הממשל גורמי המחקר, והציבור הרחב.
  4. הוספת רכיבים ביולוגיים לפתרונות קיימים- האתגרים המופיעים חדשות לבקרים מאפיינים הדברה ביולוגית משולבת, בין אם מדובר במזיקים פולשים |(כגון הטוטה אבסולוטה שהגיע לאירופה ולמזרח התיכון מדרום אמריקה), ובין אם מדובר במזיקי משנה שתופסים לפתע את מרכז הבמה (כגון: קמחית הסולניים שמאיימת על הפלפלים). ניתן לראות שבכל שנה, החברות העוסקות בתחום מוסיפות רכיבים ביולוגיים נוספים לפתרונות שלהן, אפילו אם מדובר בפתרונות וותיקים המיושמים כבר עשרות שנים. לדוגמא קופרט שהוסיפה לאחרונה אקרית טורפת נוספת לפתרון שהיא מציעה לוורדים.
  5. הוספת רכיבים לא ביולוגיים לפתרונות קיימים – הדברה ביולוגית משולבת, מעצם הגדרתה כהדברה משולבת, מכילה גם אמצעים לא ביולוגיים, כגון סניטציה, מחסומים פיזיים, מלכודות וכיו"ב. ניתן לראות כי במקביל להוספת רכיבים ביולוגיים לפתרונות, החברות העוסקות בתחום מוסיפות גם רכיבים אביוטיים. לדוגמא – אמצעי פיזור ממוכנים למועילים.
  6. גישה הוליסטית – הרחבה נוספת לפתרונות שמציעות החברות, היא שיפור התוצאה הסופית באמצעות רכיבים נוספים שאינם קשורים ישירות להדברה, אך משתלבים בגישה הכללית. לדוגמא: קומפוסט אורגני או טיפולי קרקע שונים.
  7. פתרונות לגידולים חדשים – רוב היישומים וההצלחות של ההדברה הביולוגית המשולבת היו, עד כה, בתחום הגידולים האינטנסיביים בחממות. כיום, ניתן לראות שמושקע מאמץ ניכר במציאת פתרונות הדברה לגידולים נוספים, כגון כרמים ופרדסים. למותר לציין שהשטחים של גידולים אלו גדולים לאין ערוך משטחי החממות. אחד האתגרים העומדים בפני החברות הוא אמצעי הפיזור שיאפשרו טיפול בשטחים גדולים.
  8. כניסה לשווקים מתפתחים – רוב המדינות המפותחות בעולם, מכירות ומיישמות הדברה ביולוגית משולבת. האתגר הניצב כעת בפני החברות הבינלאומיות הוא כניסה לשווקים מתפתחים, כגון; הודו, סין, ברזיל, מקסיקו ורוסיה. מדובר במדינות ענק בהן המרחקים בין אזורים שונים הוא רב וכך גם מאפייני הגידולים ותנאי השטח ומזג האוויר.
  9. לוקליזציה – קיימת דרישה גוברת, מצד המחוקקים במדינות השונות, להשתמש במועילים מקומיים לצורך הדברה ביולוגית. עובדה זו מהווה, ללא ספק, אתגר רציני העומד בפני החברות הבינלאומיות, שחלק גדול מהתמחותן הוא ייצור מסיבי מרוכז וסחר בינלאומי. השנים הקרובות יוכיחו האם החברות ידעו להסתגל למצב החדש הזה ולהוסיף רכיבים (מעין "טעם מקומי") לפתרונות שהן מציעות במקומות שונים.

לסיכום – לאור כל המגמות הנ"ל, נראה כי בשנים הקרובות צפוי שהצמיחה בתחום ההדברה הביולוגית המשולבת תימשך. האתגרים רבים ונדרשת גמישות ותעוזה בכדי לעמוד בהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *