חקלאות בת קיימא – עקרונות מנחים ומגמות עכשוויות

שחר כרמי / מנהל שיווק חברת ביו בי

חברות רבות בתחום החקלאות מתהדרות בכך שהן מיישמות את גישת חקלאות בת קיימא Sustainable Agriculture. בתערוכה החקלאית הבינלאומית הגדולה שנערכה בתחילת פברואר בברלין ניתן היה להבחין בעשרות חברות מכל התחומים (משווקים, מגדלים, חברות סחר, יצרני אריזות, יצרני כימיקלים ועוד) שעל הביתן שלהן התנוססה הסיסמא הזו, כמו שניתן לראות בתמונה המצורפת – דוכן חברת הכימיקלים הענקית באייר. ובכן – מהי חקלאות בת קיימא? מדוע מאמצות חברות כה רבות את הגישה הזו ומה גורם להן להתהדר בכך?

העקרונות עליהם מושתתת חקלאות בת קיימא

חקלאות בת קיימא הינה חקלאות שהיא יעילה ומוצדקת כלכלית אך אינה פוגעת בסביבה ומשמרת ככל האפשר משאבים מתכלים, ולפיכך יכולה להתקיים לאורך זמן.

לאור הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם והצורך להאכיל אותה, נושא שימור המשאבים המתכלים (ובראשם קרקע, מים ואנרגיה) נמצא ללא ספק בראש סדר העדיפויות הציבורי. סקר שנערך לאחרונה בארה"ב הראה שבערך 70% מהמגדלים מודעים לחקלאות בת קיימא ומנסים לשלב את עקרונותיה בפעילותם. תחת הכותרת הכללית של חקלאות בת קיימא, אפשר למצוא גישות רבות:

שימור הקרקע – Soil Conservation

העיקרון של גישה זו הוא לשמור על הקרקע ועל ערכה החקלאי, ולמנוע זיהום שיכול להיווצר עקב שימוש מופרז בדשנים וחומרי הדברה. אחת המגמות התואמות לגישה זו היא החקלאות האורגנית שפוסלת את השימוש בחומרי דישון והדברה סינטטיים. החקלאות האורגאנית, למרות שהיא מהווה עדיין רק נתח קטן מהשוק (בין 10%-5%) גדלה בקצב של 20% לשנה בשנים האחרונות, הרבה מעל קצב הגידול של החקלאות הקונבנציונאלית.

ניהול מקורות מים – Water Management

העקרונות של גישה זו הן להפחית ככל האפשר את השימוש במים, למחזר ככל האפשר את המים בהם נעשה שימוש, לאגור מי גשמים, ולמנוע זיהום. מגמה בולטת שתואמת לגישה הזו היא המעבר מהשקיה בהצפה להשקיה בטפטוף שמגדיל את יעילות השימוש במים. השקיה בהצפה (40% יעילות) => שימוש בערוגות (50% יעילות) => שימוש בממטרות (75% יעילות) => שימוש בטפטוף (90% יעילות).

חיסכון באנרגיה – Lower Energy Consumption

העיקרון של גישה זו הוא הפחתה של השימוש באנרגיה וניצול מקורות בלתי מתכלים כגון אנרגיה סולארית, אנרגיה גיאו-תרמית או אנרגיה המופקת מתחנות רוח במקום מקורות אנרגיה מתכלים כגון נפט, גז או פחם.

טביעת רגל פחמנית – Carbon Footprint

העיקרון של גישה זו הוא למדוד את כמות הפחמן הדו-חמצני (זיהום האוויר) הנוצר תוך כדי תהליך הגידול, העיבוד, האריזה והשינוע, ולצמצם אותה ככל הניתן.

כחלק מגישה זו ניתן לראות מגמה ברורה של העדפת מוצרים מתוצרת חקלאים מקומיים קטנים, מוצרים שזמינים רק בעונת הגידול הטבעית שלהם – Buy Local, Buy in Season. לדוגמא, וולמרט, ענקית הקמעונאות האמריקאית, התחייבה לאחרונה להכפיל תוך ארבע שנים את כמות הסחורה החקלאית המקומית שהיא רוכשת.

שימור החי והצומח – Biodiversity

העיקרון של גישה זו הוא לשמור ככל האפשר על בעלי החיים והצמחייה המקומיים ולהימנע מהפרת המאזן הטבעי.

מגמה בולטת שתואמת לגישה זו, היא המעבר להדברה משולבת Integrated Pest Management.

הדברה משולבת עושה שימוש במגוון אמצעים (כגון רוטציה של גידולים, סניטציה, מחסומים פיזיים, מלכודות, אויבים טבעיים, חומרים מיקרו ביולוגיים, חומרי הדברה סלקטיביים), ומקטינה ככל האפשר את השימוש בחומרי הדברה חריפים ולא סלקטיביים.

אחריות חברתית – Social Responsibility

העיקרון של גישה זו הוא לסייע ככל האפשר למדינות מתפתחות, ולעודד אוכלוסיות חלשות ומעוטות יכולת.

אחת המגמות שתואמת לגישה זו היא מגמת מסחר הוגן Fair Trade אשר מבטיחה מחירים הוגנים למגדלים, בעיקר במדינות מתפתחות. בשנת 2009, למרות המשבר הכלכלי, עלו המכירות באירופה של מוצרים עם תווית סחר הוגן ב-15% והגיעו לסכום של 3.4 מיליארד יורו.

מדוע חברות מתאמצות?

לאחר שקיבלנו מושג מה המשמעות של חקלאות בת קיימא עדיין נשאלת השאלה – מדוע חברות רבות כל כך מאמצות את הגישה ומדוע הן מקפידות לציין את זה בפומבי? התשובה נעוצה במגמה שיווקית כללית (לא רק בחקלאות) שכותרתה קניות בעלות משמעות Cause Driven Purchasing. חלק גדל והולך מבין הצרכנים מנסים להעניק משמעות לקניות שהם עושים, ולהשתמש בכספם בכדי לקדם נושא מסוים. הם בוחרים בין המוצרים לא רק לפי איכות ומחיר אלא בוחרים חברות ומותגים שיש להם ערכים איתם הם מזדהים.

חקלאות בת קיימא היא דוגמא מצוינת לערך שאנשים רבים מזדהים איתו ומוכנים לתמוך בו, ערך שנמצא בלב הקונצנזוס ואינו מעורר התנגדות. אם אין הבדל משמעותי באיכות ובמחיר, הבחירה במוצרים של חברות אשר מצהירות על גישת חקלאות בת קיימא היא דרך נוחה מאוד להזדהות ולתמוך בערך הזה.

ביו בי, הדברה משולבת וחקלאות בת קיימא

ואיך כל זה נוגע לביו-בי ולמגדלים שמשתמשים במוצרינו? או במילים אחרות – מאמר נחמד, אבל מה יוצא לי מזה?

ובכן, השימוש בהדברה ביולוגית משולבת, מלבד היותו אפקטיבי וכלכלי, תואם לחלוטין את עקרונות שימור הקרקע ושימור החי והצומח.

הבעיה היא שקשה להפיק תועלת שיווקית מהדברה ביולוגית משולבת ברמת הצרכנים מכיוון שזהו נושא מקצועי ומורכב, ולכן קשה לתרגם אותם לערכים שבהם הצרכנים ירצו לתמוך.

אנחנו מדגישים כיום בפרסומים שלנו נושאים כמו שימור יעילות של כימיקלים, שימוש מופחת בכימיקלים ועמידה ברמות שארתיות מותרות (MRL), שהם נושאים חשובים ללא כל ספק לנו ולמגדלים אבל לא נהירים לציבור הרחב.

אם כך, יפה נעשה, גם אנחנו וגם הלקוחות שלנו, אם נאמץ ונכריז בפני הצרכנים על ערכים שכן קל להבין אותם ולהזדהות איתם, כגון שימור הקרקע ושימור החי והצומח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *